באיראן היו רק שני מנהיגים עליונים מאז מהפכת 1979 - ועם מותו של איתאללה עלי ח'אמנהאי, עתידה של המדינה נראה נראה פחות ופחות יציב.
ההרג בשבת האחרונה של ח'אמנהאי לאחר שארה"ב וישראל תקפו את איראן מעלה גם שאלות פנימיות בנוגע להמשך שלטון הדת ברפובליקה האסלאמית.
לעת עתה הודיעה הטלוויזיה הממלכתית האיראנית ביום ראשון כי תקופת מעבר תובל על ידי הנשיא מסעוד פזשכיאן, ראש הרשות השופטת גולאם-חוסיין מוחסני אז'אי ופקיד נוסף מהמועצה המשפטית במדינה.
המורכבות של מערכת השלטון באיראן, האופי האידיאולוגי של בסיס התמיכה שלו וכוחם של משמרות המהפכה האסלאמיים מקשים על חיזוי העתיד לבוא.
מומחה האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית ג'ורג' לוסון, המתמחה במהפכות ושינויים קיצוניים, אמר כי מוקדם לדעת אם ההתקפות האמריקאיות-ישראליות מסמנות את סופו של המשטר כפי שאנו מכירים אותו.
אסטרטגיית "עריפת ראש" אמריקאית-ישראלית להסרת המנהיג לא בהכרח מבטיחה את סופו של המשטר, אמר.
"עם משטר כזה, שמושרש כל כך עמוק וקשור כל כך בגורל משותף, מה שיש בפועל הוא סוג של ברית הגנה - או אפילו ברית הישרדות - בין מרכיביו השונים של המדינה," אמר לוסון ל-SBS News.
"זה לא כמו מונרכיה שבה מסלקים את משפחת המלוכה ולא נשאר הרבה מאחוריה. זו מדינה ומשטר שמושרשים עמוק מאוד ושזורים זה בזה באופן הדוק."
טריטה פארסי ממכון החשיבה האמריקאי Quincy Institute for Responsible Statecraft העריך כי "התקווה בצד האמריקאי והישראלי היא שהחיסול של המנהיג העליון... יביא לכך שהמשטר כולו יתקרב הרבה יותר לקריסה, ואז יתמוטט מבפנים."
אך מומחית איראן ד"ר דארה קונדואיט מאוניברסיטת מלבורן אינה סבורה שמותו של ח׳אמנאי מבשר את קץ המשטר.
לדבריה, כאשר למשמרות המהפכה (IRGC) יש מאות אלפי חברים, והאליטה הפוליטית האיראנית פרוסה בכלכלה ובכל מגזרי החברה, המשטר רחוק מלהיות "חלול" וממוסד היטב.
"אני חושבת שעדיין יש יותר מדי אנשים במשטר האיראני שעומדים להפסיד עם נפילת המשטר יותר מאשר אם היה שינוי משטר", אמרה.
" ולכן אני גם חושבת שהמשטר הזה לא ייפול בלי מאבק".
האם ארה"ב תשלח חיילים לאיראן?
קונדויט אמרה כי לא ניתן להשיג שינוי משטר באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, והיא לא מאמינה שלארה"ב וישראל יש את היכולת לפתוח במלחמה קרקעית.
"זה דורש הכנה עצומה, גיוס מספר רב של חיילים", אמרה.
אני גם לא חושבת שלנשיא טראמפ יש תמיכה פוליטית במלחמה מסוג זה".
רק אחד מכל ארבעה אמריקאים תומך במבצע הצבאי, כך עולה מסקר של רויטרס/איפסוס ביום ראשון.
אף על פי כן, אמר לוסון כי הלגיטימיות בתוך המדינה של המשטר האיראני הולכת ופוחתת.
"המשטר אינו פופולרי באופן שהוא כבנואש, יוצא דופן", אמר.
"כל לגיטימציה שהם בנו נשחקה באופן שיטתי. אנו רואים זאת במספר, בהיקף ובאיכות של המחאות שהצטברו לאורך השנים.
"הדבר השני הוא שכעת, הלגיטימציה נשענת למעשה רק על כוחו של הנשק."
מי יחליף את ח'אמנהאי?
על פי שיטת ה"וילאיאת־אֶ־פַקִיה" באיראן - האפוטרופסות של המשפטנים האסלאמיים - המנהיג העליון חייב להיות איש דת.
בתיאוריה, מועצת המומחים - גוף של אייתוללות בכירים הנבחרים אחת לשמונה שנים - ממנה את המנהיג ואף מחזיקה בסמכות חוקתית להדיחו. בפועל, כפי שמציינים אנליסטים, העברת השלטון מתנהלת לעיתים רחוקות באופן פרוצדורלי בלבד.
קונדויט אמר כי נושא הירושה נמצא כבר זמן רב בדיון שקט, לאור גילו ובריאותו של ח'אמנהאי.
אבל היא הוסיפה "זו שאלה שמעולם לא הצליחו לענות עליה בבירור".
המתמודד הברור ביותר, הנשיא לשעבר אבראהים ראיסי, נהרג בהתרסקות מסוק בשנת 2024.
בין השמות שהופצו בפומבי נמנים עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, אם כי קונדויט הדגיש כי "למעשה אינו כשיר לנקוט בתפקיד מכיוון שהוא לא מלומד".
מי שלא ייבחר בסופו של דבר עשוי להיות ללא מעמד ציבורי רחב - כפי שציינה, "לח׳אמנאי מעולם לא הייתה תמיכה עממית גדולה" - אך במערכת הנשענת על רשתות דתיות ועל משמרות המהפכה, ייתכן שכריזמה פחות מכרעת מאשר ביסוס ושליטה מוסדית.
מיהו מוחמד רזא פהלווי?
ספקולציות לגבי עתידה של איראן חידשו גם את הדיון על המלוכה שהופלה בשנת 1979 - ועל דמויות הקשורות אליה.
איש האופו האופוזיציה האיראני האמריקני רזא פהלווי חי מחוץ לאיראן מאז שהופל אביו במהפכה האסלאמית והוא הפך לקול בולט בהפגנות בחו"ל.
בן ה-65, המזוהה עם סיעות מונרכיסטיות התומכות בשיקום הסדר שלפני המהפכה, הוא בין דמויות האופוזיציה המוכרות ביותר מחוץ למדינה.
אולם האופוזיציה של איראן מפוצלת בין קבוצות יריבות ופלגים אידיאולוגיים - כולל המונרכים התומכים בפהלווי - ונראה שיש לה נוכחות מאורגנת מועטה בתוך הרפובליקה האסלאמית.
לוסון היה ספקן שהשיקום נושא שורשים עמוקים בתוך המדינה.
"יש ייאוש לראות את המשטר הולך ושמשהו אחר יבוא במקומו", אמר.
בעוד שחלק מהמפגינים הפעילו סמלים מונרכיים, לוסון תיאר את הרעיון של התקנת דמות חיצונית כרוך.
"זהו בחור שכמעט ולא בילה שם את חייו, שהוא בוודאות אמריקאי בדיוק כמו שהוא איראני", אמר, והוסיף: "אני לא בטוח שאנשים רבים רוצים להחליף דיקטטורה אחת באחרת".
הוא ערך הקבלות עם עיראק ואפגניסטן, שם דמויות שחזרו מהגלות נאבקו על "לגיטימציה בשטח".
בהקשר זה, טען לוסון, כל ניסיון לכפות מנהיג מועדף יהיה "לא מציאותי" כדרך לייצר סמכות מתמשכת בתוך איראן.
- עם דיווח נוסף של סוכנות הידיעות רויטרס.
לקבלת החדשות האחרונות מ- SBS News, הורד את האפליקציה שלנו והיר שם לניו זלטר שלנו
