אבל הוא דבר מורכב: הוא בא לביטוי באופן אחר בין אנשים שונים ובין תרבויות שונות.
יש מומחים שטוענים שהמדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות הופכות את הדברים למורכבים אף יותר.
פרופסור לריסה היורת', מבית הספר למדיה ותקשורת באוניברסיטת RMIT, אמרה שהרשתות החברתיות לעיתים קרובות מקדמות מסרים מקוצרים, מבלי להשאיר מקום לשיח מעמיק.
"ברגע שאנחנו בגלילה אינסופית של אירוע נורא אחד, האלגוריתם מציף אותנו בעוד ועוד אירועים דומים ובסופו של דבר הכול יוצא מהקשר ונהיה חסר עומק." אמרה ל-SBS Examines.
אך הוסיפה שאבל יכול למעשה להיות כוח מאחד.
אבל ותקווה למעשה קשורים זה בזה באופן עמוק מאוד.פרופ' לריסה היורת', RMIT
כריסטופר הול הוא מנכ"ל Grief Australia, שירות לאומי לאבל ושכול במימון ממשלתי.
הוא אומר שאין סטנדרט תרבותי אחד לאבל, אך הציע כי התרבות האוסטרלית המרכזית יכולה ללמוד מקהילות רב-תרבותיות.
"חברות מערביות רבות נוטות להדיר אובדן," אמר.
חברות מערביות נוטות לתעדף אושר, פרודוקטיביות... את הרעיון של לשחרר ולהמשיך הלאה.כריסטופר הול, Grief Australia
מפיקי SBS Examines יצאו לחוף בונדאי כדי לדבר עם עוברי אורח על מסע האבל שלהם, היבטים תרבותיים של אבל, והאם הרשתות החברתיות מקשות עליהם להתאבל.
בפרק זה של SBS Examines, נשאל אוסטרלים כיצד הם מתאבלים, וכיצד אבל יכול לעזור לנו למצוא מכנה משותף בתקופה של אירועים שמלבים פילוג.
