בשנים האחרונות נרשמה עלייה בתקריות אלימות נגד גברים הומוסקסואלים, כשבמשטרת ויקטוריה טוענים שכנופיות צעירים משתמשות באפליקציות היכרות כדי לפתות קורבנות למפגש שבו הם נשדדים ומותקפים. תקיפות דומות דווחו גם במדינות אחרות באוסטרליה.
קרימינולוגים מזהירים מהתחזקות של סטריאוטיפים ישנים והקצנה באונליין. בין היתר, חוזר ועולה מחדש הסטריאוטיפ הכוזב שמקשר בין גברים הומוסקסואלים ודרג קווינס לבין פדופילים – נרטיב שנעשה בו שימוש על ידי קבוצות שמרניות ולאומניות, המאיימות ברשתות ומייצרות אקלים עוין. לצד זאת, עדויות אישיות מתארות את ההשפעה הקשה של תקיפות פיזיות, כמו גם לחצים תרבותיים – למשל בקרב מהגרים ממוצא סיני, שם היציאה מהארון מתפרשת לעיתים כבגידה בזהות תרבותית.
הומופוביה ניכרת גם בזירה הספורטיבית – מחדרי הלבשה בליגות המקצועניות ועד לקבוצות קהילתיות וחובבניות. מחקרים מצביעים על כך שצעירים משתמשים בשפה הומופובית כחלק מניסיון להשתלב בקבוצה, גם אם עמדותיהם כלפי הקהילה הגאה אינן שליליות. הדבר מחמיר לנוכח שיעורי אובדנות גבוהים במיוחד בקרב בני נוער להט"ב.
סיפורים אישיים, כמו של טים קסטארי שעזב את הפוטבול לאחר התבטאות הומופובית מצד מאמן וחשש לנטייתו המינית, ממחישים את המחיר האישי של הדרה. עם זאת, חזרתו המאוחרת למשחק במסגרת קבוצה ידידותית לגאים מצביעה על החשיבות ביצירת סביבות ספורט בטוחות ומכילות.
המומחים קוראים לרתום מנהיגי קבוצות ויוזמות קהילתיות – למשל משחקי גאווה – כדי לחולל שינוי תרבותי מהותי ולצמצם את תופעת ההומופוביה.
