תמלול הראיון עם רותם:
דקל: אנחנו מארחים היום את רותם אשכנזי, טניסאית ישראלית, שסיימה את תחרות ה-Deaf Slam של ה-Australia Open במקום הרביעי והמכובד בחצי הגמר. רותם זכתה בתואר אלופת העולם לנוער בשנת 2015, ב-2022 הגיעה למקום הרביעי באולימפיאדת החירשים בברזיל, וב-2025, ממש לפני כחודשיים – למקום השישי באולימפיאדת החירשים בטוקיו. כל זה אחרי יותר מעשור שהיא משחקת במגרשים ביתיים ובינלאומיים.
שלום רותם וברוכה הבאה ל־SBS בעברית.
רותם: שלום לך! איזה כיף. אני מאוד מתרגשת.
דקל: כיף לארח אותך. אז קודם כל, כל הכבוד על ההישג המרשים בתחרות. מקום רביעי בחצי הגמר.
רותם: תודה רבה! זה מאוד הפתיע אותי כי באתי לאוסטרליה לא מוכנה בכלל, כי לא קיבלתי תקציב לאוסטרליה וחיפשתי אנשים שיעזרו לי וקיבלתי תקציב לעצמי, כי רציתי לבוא לפה עם מאמן והגעתי לבד פה לאוסטרליה בלי מאמן, אבל זה מאוד חוויה בשבילי.
דקל: אז בעצם זו תחרות ה-Australia Open השנייה ברציפות שאת משתתפת בה. איך הרגיש לך השנה לעומת שנה שעברה?
רותם: וואו! אה, לפני שנה זה הכל היה חדש לי, כי זה פעם ראשונה, אבל הגעתי לפה עם מאמן ומלווה. אז הגעתי ממש מוכנה כי התאמנתי חודשיים, זה המון בשבילי. גם הגעתי לפה עם מאמן ולפני שנה הגעתי לשמונים אלף שקל בזכות האנשים שהם תרמו לי כסף. אז יצאתי מפה עם מאמן. הייתי מוכנה, כאילו הייתי יותר מסודרת. הפעם... הפעם הגעתי לפה פעם שנייה, אבל לבד. זה בשבילי זה מאוד חוויה, אבל זה מאוד שונה השנה מלפני שנה. השנה הייתי מוכנה, אבל באתי לפה כאילו זורמת, מה שיהיה יהיה, והגעתי למקום רביעי בעולם. זה משהו מדהים, כי באתי לפה לבד, מכל השחקניות, שבע שחקניות שהגיעו עם מאמן. זה מאוד מלחיץ אותי, כי אני לבד במגרש. זה מאוד קשה, אבל הבנתי שאני מאוד חזקה לעמוד בלי מאמן. זה הפתיע אותי.
דקל: ואיך זה קרה בעצם שהשנה הגעת בלי מאמן?
רותם: כי אין תקציב. אף אחד לא עזר לי. זה, זה מאוד עצוב, כי גם המדינה לא תומכת בי. אמרתי טוב, יש לי תקציב לעצמי. טוב, אני זורם, אני אטוס. למה לא? אני לא אפסיד, זו חוויה בשבילי.
דקל: שיחקת גם טניס יחידים וגם טניס זוגות עם סטסה הסרבית. איך נראית התקשורת ביניכן לפני המשחק?
רותם: אה, וואו, באמת, אה תקשורת שלנו מאוד קשה תקשורת. היא לא יודעת אנגלית, היא יודעת סרבית. זה מאוד קשה, אבל זרמנו. באנו ליהנות ואני גם לא יודעת אנגלית. אז זרמנו, נהנינו. הזוגות לא, לא חשוב לי, יותר היחידים, יותר חשוב לי יחידים, כדי לשמור את הדירוג מקום רביעי בעולם. אם אני, אם אני אקח עכשיו מקום שמיני, הדירוג שלי הוא יורד. אז חשוב לי לשמור על דירוג מקום רביעי בעולם.
דקל: והמשחק הראשון ששיחקת באמת בטניס יחידים היה משחק מדהים עם תוצאה מדהימה.
רותם: וואלה, הופתעתי. 6:1 6:1, כי ב-2015 ניצחתי אותה בגמר שבאליפות העולם. ב-2015 לקחתי מקום ראשון כשניצחתי מולה, ואז ב-2017 היא ניצחה אותי 6:7 6:0 באליפות העולם ביוון. אמרתי - טוב, השנה אני הולכת לנצח אותה וניצחתי אותה 6:1 6:1.
דקל: אז זו בעצם אותה שחקנית ששיחקה מולך ב-2015, זו אותה שחקנית?
רותם: באליפות העולם.
דקל: ואותה שחקנית גם עכשיו?
רותם: כן.
דקל: מה היה שונה בין 2015 לעכשיו?
רותם: או, ב-2015 הייתי בת 17. הייתי שחקנית טובה כי הייתי מתאמנת כל היום. הייתי כל היום בטניס, כי עכשיו אני בת 27, אני כבר לא מתאמנת כל היום. אני מאמנת, אני עובדת. יותר חשוב לי להיות מאמנת. יש לי של תפקיד מאמנת. כשהייתי בת 17 הייתי שחקנית טניס. זה יותר קל.
דקל: איך הייתה האווירה בתחרות? פגשת שחקניות שאת מכירה?
רותם: אה, כן, אני מכירה את כל השחקניות בטניס הרבה שנים. אני מכירה את כולן. אנחנו כמו... אנחנו כמו חברות אנחנו ביחד. בגלל זה לא הייתי בלחץ לבוא לפה לבד, כי אני מכירה אותן כבר.
דקל: האולימפיאדה שהיית בה לפני חודשיים זו אולימפיאדת החירשים בטוקיו, כבר השתתפת בעבר באולימפיאדה הזאת.
רותם: שלוש אולימפיאדות.
דקל: שלוש אולימפיאדות קודמות, מה היה יותר מאתגר מבחינתך השנה להיות בטוקיו או להיות כאן?
רותם: וואלה, בשניהם כי זה שונה. אולימפיאדה טוקיו זה נבחרת ישראל. Australia Open זה פרטי, זה שונה. בשבילי זה אותו דבר. זו חוויה אחרת, כי באולימפיאדת טוקיו יצאתי עם משלחת הטניס, כדורסל וכולם ביחד. זה נבחרת ישראל. זה מרגש, וב-Australia Open יותר רגוע כי אני באה, אני מייצגת את עצמי. זה פרטי, לא נבחרת ישראל. זה שונה מאוד. בשבילי זה שניהם.
דקל: אז לכל אחד יש את היופי שלו.
רותם: כן, בדיוק גם זה חלום - Australia Open, זה הגרנד סלאם, להגיע לשם זה מטורף, כי באוסטרליה הוסיפו של חירשים, בהולנד (??), בווימבלדון, ב-US Open אין חירשים, רק פה. וזה מדהים! יש פה נגישות עם מודעות לחירשים. זה יפה שהם הוסיפו לחירשים.
דקל: זה משהו שהוא יחסית חדש?
רותם: כן, כבר ארבע שנים. בפעם הראשונה לא הייתי פה כי הייתי מדורגת עשר, כי פה יש שמונה שחקניות. אז בשנה שנייה הייתי מדורגת שביעית, אז הכניסו אותי לפני שנה. עכשיו אני מדורגת רביעי.
דקל: אז יכול להיות שנראה אותך גם פה בשנה הבאה?
רותם: בעזרת השם. למה לא?
דקל: נהדר. אני רוצה לקחת אותך רגע קצת אחורה - איך בכלל הגעת ספציפית לטניס?
רותם: וואו, אני מאוד אוהבת לספר את זה. ההורים שלי שלחו אותי לקייטנה כשהייתי בת שש, והמאמן ראה אותי, שיש לי כישרון בטניס. שם זה היסטוריה. התחילו להשקיע בי, ואז מגיל תשע התחלתי לשחק טניס מקצועי - תחרויות של השומעים. הייתי משחקת, הייתי מדורגת עשר בארץ, נגד שומעות. ואז ב-2015 זו היתה הפעם הראשונה שאני משחקת בתחרות של החירשים וזכיתי מקום ראשון באליפות עולם, משם התחלתי לשחק בתחרויות של החירשים והפסקתי נגד שומעות. הייתי יותר של החירשים, יותר חוויה בשבילי, גם יותר קל לי מול החירשות, כי הן כמוני, יותר קל.
דקל: השתתפת בהרבה תחרויות, גם בארץ וגם בעולם. איזה תחרות זכורה לך במיוחד?
רותם: שזכיתי באליפות העולם ב-2015, כי שם הבנתי שאני, שאני מאוד טובה. כי כל התחרויות בישראל לא הלך לי טוב, כי השחקניות האלה היו משקרות לי בגלל שאני חירשת. אני הייתי החירשת הראשונה בישראל, אז כל פעם הייתי מפסידה כי ה היו משקרות לי בתחרויות. הייתי מפסידה, הייתי מפסידה. טוב, אמרתי, בא לי לפרוש מהטניס, כי לא הולך לי. טוב, ואז יום אחד הם אמרו לי שיש לי תחרות באליפות עולם ב-2015 באנגליה. טוב, יאללה, אמרתי אני אטוס וזכיתי במקום ראשון. זה שינה את החיים. שםהבנתי שכמה אני טובה.
דקל: כיף לשמוע. מקודם דיברת באמת שאת לא רק שחקנית, אלא גם מאמנת. מה מיוחד בדרך שאת מלמדת טניס?
רותם: שהייתי בילדות, אמרתי חלום שלי להיות מאמנת והצלחתי כי פתחתי את העסק שלי. אני עצמאית. אה, וואלה, אני פתחתי בית ספר לטניס, לחירשים וגם שומעים, ומאוד מאגר אותי שאני מאמנת כי גדלתי בטניס ואני מביאה כל מה שלמדתי בטניס, מביאה לתפקיד מאמנת, ואני הבנתי שאני מאמנת טובה, כי אני - יש לי אנרגיות טובות. למרות שאני חירשת אני מאמנת ילדים חירשים, גם שומעים. מישהו אחד שהוא מתאמן אצלי שהוא שומע, הוא אמר: "וואלה, את, את מאמנת חירשת? ואת יכולה לאמן גם ילדים שומעים?" אמרתי "למה לא?" כי הוא חושב שאני לא יודעת לאמן כי אני לא שומעת. אמרתי "למה לא?" "כי את חירשת". אמרתי "אז מה?" כי אני מדברת טוב, אני יודעת לאמן. אני באתי משחקנית טניס וזה מאוד מעניין. זה הכל אפשרי.
דקל: איך באמת הילדים השומעים מגיבים אלייך תוך כדי האימון, תוך כדי שאתם מתאמנים ביחד?
רותם: הם עפו עליי כי הם מעריצים אותי. כי כל מה שאמרתי כל החיים, כי יש לי סיפור מדהים - כי אני שחקנית טניס ואני לא שומעת את הכדור. זה מדהים שאני מאמנת טניס, כי יש מאמנים בארץ שהם שומעים ואני היחידה שחירשת. זה, זה מטורף, זה יוצא דופן. זה, זה מדהים. זה מאוד מרגש אותי, הכל אפשרי. גם אני עצמאית, אני פתחתי עסק. זה, זה ממש מטורף. לא חשבתי על זה, כי חשבתי לעבוד אצל מישהו שאני אהיה עובדת אצלו. אמרתי לא, אני הולכת לעבוד לבד, לבד! יש הרבה קבוצות משלי, פתחתי לבד. זה מדהים!
דקל: מכל המקומות שהיית בהם בעולם, יש איזשהו מקום שאת אוהבת לבוא אליו במיוחד?
רותם: כן. אוסטרליה וטוקיו זה הכי מדהים.
דקל: בגלל שאלו תחרויות כאלה גדולות?
רותם: כן, מסודר. ארגון ממש מושקע. זה גורם לי לבוא עוד פעם ועוד פעם. הכל פה מסודר, משקיעים פה ממש! הכל מסודר, אין בעיות וזו חוויה. עובדה שבאתי לפה פעם שנייה למרותשזה יקר, אבל אני באה כל שנה לפה. זה מאוד כיף.
דקל: ובאמת, מה היעד הבא? מה? מה הדבר הבא שעומד כרגע על הפרק? לאן את אמורה להגיע?
רותם: וואלה, זו שאלה מאוד קשה, כי אני באמת חשבתי לפרוש מהטניס. בזכות האולימפיאדה בטוקיו, שם הכי נהניתי בחיים, כי יש לי מנטליות מאוד חלשה ואני לא נהניתי כי אני בלחץ וזה. אני בת 27, אני כבר לא ילדה, ומשם זה שינה את המחשבה. אמרתי טוב, וואלה, אני בא לי להמשיך עוד קצת בטניס, כי אני משחקת עכשיו פאדל. פאדל זה תפקיד חדש, כמו טניס. אז בפאדל אני מאוד טובה ואני גם משחקת פאדל של חירשים. עוד חודש אני טסה לאיטליה לשחק פאדל. אמרתי טוב, אני לא... אני לא אפרוש מהטניס. יש עכשיו אליפות אירופה בצרפת בטניס. אני, אני אטוס. שיניתי את מחשבה. אני אמשיך עוד קצת בטניס.
דקל: אז בעצם טוקיו ממש עשתה שינוי.
רותם: כן, אני זורמת, אני - מה שהולך הולך. אני לא חושבת יותר מדי. אני נהנית כי גם אני גם בזוגיות. אני גם רוצה להתחתן, להקים משפחה. גם כמה אפשר לשחק טניס?
דקל: קודם כל, שיהיה המון בהצלחה. תודה שבאת.
רותם: תודה שאירחתם אותי.
דקל: בשמחה, אנחנו מקווים לראות אותך פה גם שנה הבאה.
רותם: ברור, בדוק. אני אבוא. אני אקח הפעם מקום ראשון. אני אשבור היסטוריה. החלום שלי לקחת מקום ראשון.
