מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948, כיהנו בה יותר מ-37 ממשלות. נתון זה משקף מערכת פרלמנטרית שבה ממשלות קואליציוניות הן הנורמה. על מנת להציג ולהבין טוב יותר את מורכבות מערכת הבחירות הקרובה, "אס-בי-אס עברית" (SBS Hebrew) משדרת סדרת ראיונות עם פרשנים מכל קצוות הקשת הפוליטית. בשיחה הראשונה הזו, אנחנו מדברים עם איתי פלשר, אוסטרלי המתגורר בירושלים וכותב עבור ה"ג'ואיש אינדיפנדנט".
בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, תנועת העבודה שלטה בפוליטיקה הישראלית. בין השנים 1948 ל-1977, כל ראשי הממשלה הגיעו מהשמאל או המרכז-שמאל המפה הפוליטית, ובהם דמויות כגון דוד בן-גוריון וגולדה מאיר.
תפנית פוליטית חלה בשנת 1977, כאשר מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין עלתה לשלטון. מאז, מרבית הממשלות הונהגו על ידי מפלגות מהימין או מהמרכז-ימין. עם זאת, כמה ממשלות מרכז ומרכז-שמאל כיהנו גם הן בתקופה זו, לרבות הממשלות בראשות יצחק רבין בשנות התשעים, וממשלת בנט-לפיד בין השנים 2021 ל-2022.
ממשלות בישראל משלימות לעיתים רחוקות בלבד כהונה מלאה בת ארבע שנים. בהיסטוריה של המדינה, רק שש קדנציות של הכנסת הגיעו למועד הבחירות המקורי שנקבע להן. מרביתן התפזרו מוקדם מהצפוי. הדבר קורה בדרך כלל כאשר שותפות קואליציוניות פורשות מההסכמים, בעקבות מחלוקות תקציביות, או כשהממשלה מאבדת את הרוב הפרלמנטרי שלה.
בשל הצורך לתמרן בין מפלגות רבות המייצגות אינטרסים אידאולוגיים, דתיים ומגזריים שונים, בחירות מוקדמות הפכו לתופעה נפוצה.
ישראל חוותה גם תקופות של מבוי סתום פוליטי. בין אפריל 2019 למרץ 2021, נערכו במדינה ארבע מערכות בחירות כלליות, כאשר הגושים הפוליטיים היריבים לא הצליחו שוב ושוב להקים קואליציה יציבה.
בסך הכל, אזרחי ישראל הלכו לקלפיות יותר מ-25 פעמים מאז קבלת העצמאות. אנליסטים פוליטיים מציינים לעיתים קרובות כי שיטת הבחירות היחסית בישראל אמנם מבטיחה ייצוג למגוון רחב של קולות, אך היא עלולה גם להקשות על הקמת ממשלה יציבה לאורך זמן.
כעת, ישראל נערכת למערכת בחירות נוספת. למרות המחלוקות הציבוריות סביב הרפורמה המשפטית, והעימותים האזוריים המתמשכים מאז מתקפת השביעי באוקטובר, ממשלת נתניהו הנוכחית צפויה להשלים את מלוא תקופת כהונתה לקראת סוף השנה.
